״פאסון״

הרבה אנשים, חושבים שאני בחור רגיל שכזה,

אבל אני לא בטוח לכמה בחורים רגילים כמוני יש שומר ראש צמוד.

וזה לא בגלל שאני איזה ראש ארגון פשע לשעבר שזה עתה יצא מהכלא, גם לא איזה ח״כ, אח״מ, יו״ר ולא איזה ׳ראשי׳ או ׳אחורי תיבות׳ אחרים. לא. סתם ככה יש לי שומר ראש צמוד, אני קורא לו ׳פאסון׳.

פאסון אוהב להתלוות אלי לכל מקום כדי לוודא שלא יעונה לי כל רע,

׳הם יאכלו אותך חי שם בחוץ׳ הוא אומר לי.

ואני שלרוב לא מצליח למצוא תירוץ טוב כדי להפטר ממנו נאלץ לארח לו חברה.

לפני כמה חודשים הלכתי לאיזה מסיבה ביערות שמחוץ לפרדס חנה רבתי. חשבתי שאני לבד אבל כשנכנסתי למכונית והסתכלתי במראה מיד קלטתי אותו יושב שם, בודק במראה איך הוא נראה.

׳אל תדאג׳ הוא קרץ לי, ׳עכשיו אני פה, חוץ מלא לעשות תאונה אתה לא צריך לדאוג לכלום׳.

כשהגענו התחננתי שלא יעשה בושות ושייתן לי קצת זמן להנות.

אבל הוא לא התייחס אלי והתחיל ברוטינה הקבועה שלו: ׳סריקת הזירה׳ הוא קורה לזה,

מיפוי של ׳הפתעות בני ברית, ואיומים׳, בהכרח בסדר הזה:

הפתעות: זה לרוב נשים יפות שהוא לא מכיר או חברים טובים שלא ראיתי זמן רב

בני ברית: זה כל מי שאני שמח לראות, חברים שנוח לי איתם, אנשים שהוא כבר מכיר, או בכלל אנשים באותו התדר הסוציו- אנרגטי.

איומים: זה כבר כמעט כולם, ובעיקר גברים אחרים או נשים מושכות להפליא, הוא מאבד שליטה ומגמגם לידן הפאסון ולכן מעדיף לשמור מהן מרחק להמנע ממגע.

וככה הוא הולך לידי בידיים שלובות ופנים חתומות. סורק את הזירה. מידי פעם הוא זורק משפט כמו תסתכל ׳לשם או אל תסתכל לשם׳.

אחרי קצת זמן התחלתי לרקוד והוא לידי שלוב ידיים מסתכל מסביב ולוחש באזנייה:

׳אתה זז מצחיק, קצת פחות עם הידיים וקצת יותר עם הצוואר׳, אתה יודע מה עזוב פשוט שב בצד ותשען כאילו לא אכפת לך משום דבר׳.

כשאיזה מישהי רצתה את תשומת הלב שלי פאסון מיד קפץ והרחיק אותה, ׳מישהי שמתקרבת זה סימן לאיום׳ הוא אמר. כשאחרת דווקא לא שמה לב זה מאותת לו להרפות, ׳אפשר להרגע הוא לוחש לא הולך לקרות כאן שום דבר׳

׳טוב משעמם פה׳ קבע פאסון אחרי זמן קצר

ברור, אתה רק הולך במעגלים, מסתכל על כולם מהצד, והורס לי שיחות למה שיהיה פה מעניין?

׳שהם יפנו אלינו קודם, תן תמיד לאויב לעשות את הצעד הראשון אתה לא ניגש לאף אחד.

׳כשהם באים אתה מתנגד׳ מחיתי, אתה מתרגש רק מכאלה שמתרחקים, וחוץ מזה, איזה אויבים? האויב היחיד של האנשים כאן זה לחם מלא ודאודורנט.

׳תגיד אין פה משהו לשתות?׳ שאל פאסון שלא הבין את הבדיחה.

לא אין כאן אלכוהול

מה הקטע?

זה הקטע. כדי שכולם יהיו יותר נוכחים

ואתה מרגיש יותר נוכח? צחק פאסון ונתן לי מרפק בצלעות

אולי אם לא היית יושב לי על צוואר הייתי מרגיש קצת יותר נוכח אבל אתה לא מרפה ממני׳

פעם זאת היתה השיטה, הייתי פשוט משקה אותו. הוא קצת קל על המשקה הפאסון, חש הרבה עומס על הכתפיים, אתם יודעים.

אחרי כוס אחת הוא כבר היה הרבה פחות מוטרד מאיומים מהסביבה

בכוס השניה כבר היה מתיישב ופותח בשיחה

בשלישית הוא היה מתחיל לרקוד כמו בול עץ שקם לתחייה

וברביעית כבר היה שוכח ממני ומכל העולם

אחר כך הייתי נהנה לי אבל התחושה היתה תמיד כאילו איכשהו רימיתי ולמחרת לא הייתי בטוח אם באמת נהנתי, ופאסון? הוא עשה כאילו כלום לא קרה.

אנחנו מכירים ממזמן פאסון ואני,

קצת לפני שהפסקתי להיות ילד קטן והתחלתי להיות ילד בינוני

אם הייתי צריך זריקה של אומץ,

אם מישהו היה מעליב אותי,

אם מישהי לא רצתה אותי,

אם היו מאיימים עלי,

או אם היה כל סימן לסכנה

פאסון לא היה מהסס לרגע.

אני מכיר אותו והכוונות שלו טובות בחיי.

מאז שהכרנו הוא כמעט לא עזב אותי:

הוא הלך איתי בבית ספר, בצבא ובטיול שאחריו ואחרי אחריו,

כשהייתי הולך לבד בחושך זה הוא שהיה שר לי שירים לעידוד המורל

הוא גם הציל אותי לא פעם אחת.

הבעיה היתה שפאסון לא למד להרפות, בשביל זה הוא בא

מתוח כמו חץ, הוא קולט כל איום, אמיתי או מדומיין בשבילו זה לא משנה.

שומר הראש הטוב בעולם

Safty first הוא אוהב לאמר ואני משתכנע כי יש לו כל מני תרחישי אימה:

המשחק האהוב עליו בעולם הוא ׳מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות׳

וכך הוא מתאר איך באירוע חברתי תמים הוא כולם הם שותפים מסוכנים בארגון פשע אכזרי ואז מבריח אותי מהדלת האחורית.

בשלב מסויים פאסון יצא לסיבוב לסרוק את השטח.

וכך מצאתי את עצמי פתאום ללא שמירה ולידי הופיע הבחורה שכל כך רציתי לראות

אני חייכתי והיא חייכה, התקרבתי מעט והיא התקרבה

אתה פה לבד? היא שאלה

בערך.. הסתכלתי מעבר לכתף, אפשר לאמר.

וכך התחלנו לדבר ולרקוד, היה ממש כיף ואחר כך גם המשכנו לשוחח עמוקות

עד שמשום מקום שוב הגיח פאסון

הוא ראה אותי עומד שם חשוף ונרגש. אבל רגע שקט אחד ובשבילו זה כבר היה יותר מדי

פלאשבקים מכיתה ז׳ או ו׳

אתה חשוף תוריד ת׳חיוך, אל תראה להוט

(בנות יפות כאמור גורמות לו לגמגם)

אז הוא עוטה על עצמו הבעה אדישה

וכך הוא מתחיל ללחוש לי מילים באוזן ואני כמו תוכי חזרתי אחריו

והיא מבולבלת כנראה התחילה לחוש בסכנה כי שומרת הראש שלה גם נכנסה לפעולה

היא הפסיקה לדבר והתחילה לשקול מילים ופאסון ופאסונית התחילו בקרב אגרופים: הוא הודף והיא מרחיקה היא מראה כמה היא לא צריכה אף אחד אז והוא מתרברב על כיבושי עבר,

בעוד היא ואני הסתכלנו מבעד לעיניים מיואשים.

המסיבה נגמרה

היא ושומרת הראש שלה נעלמו בחשכה

פאסון שמר על כבודי אבל אני הייתי מתוסכל

נסענו הביתה בשתיקה עד שלבסוף אמרתי

׳פאסון, אתה מפוטר׳?

לקח לו עוד רגע עד שהוא חייך

– ׳אתה לא יכול לפטר אותי, הרי אני זה אתה׳

׳באמת?׳ הסתכלתי לו בעיניים דרך המראה ׳אז אם כך איך אתה עושה את זה?׳

הרמתי את הטלפון והתקשרתי למספר שהספקתי לקבל ממנה רגע לפני שהוא הגיע. הוא ניסה להחזיק לי את היד בכוח אבל אני הצלחתי לחייג.

׳היי זה אני׳ אמרתי לקול שבצד השני ׳שומעת, אני מניח שהייתי קצת לחוץ קודם כשדיברנו׳

זאת התאבדות צעק פאסון אתה משוגע, איזה מין גבר אתה?

׳הייתי שמח להפגש׳ המשכתי ׳את מוצאת חן בעיני׳.

בצד השני היתה שתיקה

בשלב הזה פאסון פשוט איבד את זה, הוא תפס את הטלפון ובא להגיד משהו אבל כל מה שיצא לו זה גמגום.

בצד השני שמעתי כמו רחשים ברקע, כאילו מישהי לוחשת למישהי על האוזן עד שלבסוף היא אמרה

– סורי יש כאן מישהי שמשגעת לי את השכל, היא קצת נלחצה כשפתאום נעלמת אתמול. אני אשמח להפגש, רק בבקשה תבוא הפעם לבד.

פאסון מאז מגיע פחות, כשצריך הוא מלווה אותי לפגישות ברשויות הממשלתיות או סתם כשחותך אותי ערס בכביש או זקנה בתור לסופר. מדי פעם הוא אפילו קופץ לבקר, ככה סתם להגיד שלום לשתות בירה או לראות איזה משחק כדורגל. לפעמים גם פאסונית קופצת להגיד לנו שלום, בעיקר קפה עוגה ושיחות על ילדים (כן אני יודע הם קצת סטריאוטיפים, מה לעשות) וכשממש משעמם להם אני והיא נותנים לפאסון ופאסונית קצת להתכתש אתם יודעים כדי שיכירו.