תפריט
ההתמקדות׳ לוקחת אותנו אל מעבר למחשבות ומעבר לתפיסות הרגילות שלנו את עצמנו ואת המציאות. היא מאפשרת לנו להפנות את תשומת לב רגישה אל חווית ה׳כאן ועכשיו׳ של הגוף השלם- רגש, גוף ותודעה.
במהלך הסשן אנו מפנים תשומת לב רגישה לתחושות הגוף ומקשיבים למה שהוא מספר לנו על העניין איתו אנו מתמודדים. כאשר אנו מסכימים לשחרר את הניתוח השכלי והפרשנויות על חיינו ומוכנים לפגוש באומץ ובכנות את החוויה שקיימת ברגע הזה, נגלה לפנינו עולם חדש של אפשרויות לריפוי ולשינוי של דפוסים וחסמים, לצמיחה והתרחבות ולמפגש אמיתי ואנושי עם עצמנו והסביבה.
ההתמקדות מאפשרת לנו להתחבר לתבונה פנימית ספונטנית, היא לא רק כלי אלה דרך חיים שמשמשת אותנו בכל רגעי היום יום, במפגשים חברתיים, בעבודה, במצבי לחץ, ברגיעה, בסיטואציות אינטימיות, במשברים ובחגיגה
אחת הבעיות הגדולות ביותר שלנו כבני אדם מודרניים הוא הניתוק מהגוף הפיזי ומהגוף הרגשי שלנו. אורך החיים הלחוץ והמשימתי, התרופות שמעלימות כל כאב, המסכים שמושכים את תשומת הלב ללא הפסקה, והסביבה שהפכה להיות בדיוק בטמפרטורה ובצורה שנוחה לנו, פשוט לא מאפשרים לנו להקשיב לגוף שלנו ולשאול אותו מה טוב ונכון עבורנו. בנוסף החברה בה גדלנו מקדשת את החשיבה הרציונלית ומלמדת אותנו להסתמך על הראש, לחשוב את דרכנו כמעט לכל בעיה.
הראש הוא אמנם כלי יוצא דופן הוא עוזר לנו לתכנן, לחשב, לפתור בעיות פרקטיות ולהגיע למסקנות,. אבל היכולות של הראש החושב גם מאוד מוגבלות. הוא אינו מסוגל להרגיש ולחוש. את זה רק הלב והגוף יודעים לעשות.
ההסתמכות הכל כך גדולה על חשיבה וניתוח שכלי משאירה אותנו מוגבלים ביכולת שלנו לדעת באמת מה נכון וטוב עבורנו, היא משאירה אותנו מוגבלים ביכולת להתחבר ולחוש אנשים אחרים, ליצור אינטימיות, לבחור את הדרך הנכונה עבורנו, לפעול בספונטניות, לחוש את כל קשת הרגשות, לחיות בחופשיות, באהבה ובשמחה.
ישנם כל כך הרבה אנשים מוכשרים וחכמים בצורה בלתי רגילה, הם יוכלו לתאר בצורה מדהימה תהליכים מסובכים של חברה, מדע, אומנות או אפילו פסיכולוגיה אבל אם תשאל אותם איך הם מרגישים, מה הגוף שלהם מספר? הם לא ידעו מה לאמר או שאוצר המילים שלהם יהיה מצומצם מאוד. הם לא יבינו למה הם עושים הכל ׳נכון׳ ועדיין לא מרגישים מחוברים לעצמם או לסביבהֿ. הם לא יודעים שהסוד לכך טמון רחוק מהמוח החושב ועמוק בתוך הגוף החי.
רבים רואים את הגוף ככלי רכב או מכונה שנתונה לשימושנו, שאמורה לקחת אותנו ממקום למקום ולאפשר לנו לעשות דברים שאנחנו חפצים בהם. אבל למעשה לגוף ישנה תודעה משלו, הוא יודע מה טוב ובריא לנו, מה מסוכן עבורנו, מה מייצר לנו תחושת נוחות ומה מייצר לו אי נוחות. הטראומות, שלנו, חוויות העבר, רגעי האושר והכאב, רובם אינם נגישים לחשיבה המודעת אך הגוף זוכר אותם. מפגש מודע עם החוויה הפיזית יכול להעלות מיד למודע את מה שהראש לא יודע.
כל מחשבה או רגש מתבטאים מיד בתחושה פיזית:
כעס אולי יתבטא בחום בפנים, כיווץ בלסת ומתח בגב ובכתפיים ואנרגיה שדוחפת החוצה, שמחה בקלילות קופצנית וזרימה שעולה מעלה, עלבון בכיווץ בבטן ובחזה, חרדה בלחץ חזק במרכז הגוף ואהבה תתבטא אולי בתחושת חמימות והתרחבות בכל הגוף. מחשבות טורדניות יבואו לידי ביטוי בחוסר נוחות וחוסר שקט בגוף, רעיון עבודה קרוב בלחץ ודריכות, ועוד.
אצל כל אחד התחושות באות לידי ביטוי בצורה מעט שונה זו מזו, אבל הן מספרות לנו באופן מדויק על מצבנו.
עצרו לרגע הכל ועיצמו עיניים,
שימו לב לנשימה שלכם, שימו לב לתחושת הגוף שלכם.
במה אתם מבחינים? כיצד הנשימה שלכם? היכן בגוף נעים והיכן לא נעים? היכן מכווץ והיכן פתוח? נסו ממש להיות מדויקים. קחו את הזמן.
למה שמתם לב? האם התחושה הזאתי מוכרת לכם? מהיכן?
אולי לא הרגשתם כלום, איך זה מרגיש לא להרגיש כלום?
התחושות האלה לא סתם נמצאות שם, הן החוויה האמיתית שלנו, הן דרך להבנה טובה יותר של עצמנו, לשחרור אנרגיה תקועה ולחיים מסונכרנים.
זאתי חלק מ ׳העבודה ההתמקדותית׳. לאורך כל הדרך, מול כל נושא, בעיה או קושי אנחנו נכנסים לתודעת הגוף השלם. הכניסה הזאתי מאפשרת לנו לפגוש טראומות וחוויות עבר שנמצאות עמוק בתת מודע, ומשפיעות עלינו היום. היא מאפשרת לנו להכיר ולהעצים חלקים מודחקים ולשחרר חלקים שאינם משרתים אותנו יותר. היא גם עוזרת לפטור בעיות חדשות של ׳כאן ועכשיו׳, בפשטות זהיא דרך שפשוט משנה את חווית החיים שלנו.
המפגש עם התחושות הללו מאפשר כמה דברים:
בתור התחלה הוא מאפשר לנו להיות נוכחים יותר, רגועים יותר, כנים יותר. אבל ברמה העמוקה יותר הוא מאפשר לנו להכיר את עצמנו טוב יותר, להבין כיצד המערכת שלנו עובדת, להבין בצורה אותנטית את חווית החיים שלנו ולחשוף את מקורם של חסימות רגשיות ודפוסי מחשבה מעכבים. ולא מתוך התבוננות שכלית שמסתכלת מגבוה אלה ממש מתוך החוויה החושית- רגשית שלנו בגוף ראשון נוכח.
סיבה נוספת שהיא אולי המדהימה ביותר בתוך החוויה ההתמקדותית היא, שעצם המפגש הישיר עם החוויות הפיזיות- רגשיות מאפשר את השחרור שלהם ולתנועה חדשה לקרות. אנרגיה רגשית מתפרקת, חסימות משתחררות ותנועה חדשה יכולה לקרות.
לדוגמא: מקרה של בחור שהגיע אלי עם חוויה של חוסר מנוחה וחוסר שקט תמידי. בהתחלה כששאלתי למה הוא שם לב כשהוא מספר את זה, חוסר השקט בא לידי ביטוי במחשבות שרצו ממקום למקום ועיניים שמחפשות אחר דבר מה במרחב. כשנכנסנו לגוף חוסר השקט התחיל לבוא לידי ביטוי באנרגיה שמתרוצצת בכל הגוף, באי נוחות בבטן, בכיווץ בלסת ובגרון. כשהעמקנו עוד לתוך הגוף המחשבות נפסקו ולאט לאט הוא גילה שההתרוצצות בתוך הגוף מסתירה משהו, היא רוצה שהוא לא יראה משהו אחר, משמשת כמעין מחסום או מנגנון הגנה מפני דבר מה שנמצא עמוק יותר. ככל שהעמקנו עוד פנימה התגלה הדבר שנמצא במעמקים, עצב עמוק שנחווה כמו ביצה טובענית. ברגע אחד הוא הבין בצורה מהותית מדוע חוסר השקט נמצא שם, הוא בא לשמור עליו מהעצב, מהביצה אותם הוא לא רוצה לפגוש ולראות. לאחר מכן, ככל שהסכמנו לשהות ולהכיר את הביצה הטובענית התפרק החשש ממנה. הפחד וחוסר הנוחות שבעבר עלו בכל פעם שכמעט נגע באותה עצבות פשוט התפרקו ובמקומם נוצרה מוכנות פיזית ורגשית לקבל חלקים נוספים, שפתאום לא רק שלא היו נוראים כל כך הם אפילו היו נעימים.
דוגמאות נוספותת: תחושת חוסר סבלנות או ניתוק במיניות עשויה לחשוף פחד מאינטימיות
שעמום או עייפות עשויים להתגלות כאמצעי הגנה מפני תחושות כגון עצב, פחד וכו׳.. שאנו נמנעים מלהרגיש
תשומת לב לתחושת מחנק קבוע או כאב בגרון עשויה לגלות לנו על פחד להביע את דעתנו, להשמיע את קולנו האותנטי או לבטא את היצירתיות שלנו מול בני משפחה, בני זוג, או אולי בפומבי.
חיבור לחוסר תחושה שאנו חווים אולי יגלה בהדרגה על חווית ילדות בה לא ניתן מקום לרגש שלנו ולכן כאמצעי הגנה מפני הכאב והתסכול למדנו לנתק את תחושות הגוף.
כשקראתם את הדוגמאות שמתם לב כיצד הגוף שלכם הגיב ?
ה- ׳Somatic Experience׳ היא שיטת עבודה עם טראומה המבוססת על עקרונות ההתמקדות. לפי השיטה אותה פיתח פיטר לוין הטראומות ׳תקועות׳ ברמה העצבית בגוף שלנו כמתח עצור שלא התפרק.
אם ניקח לדוגמא איילה אשר בורחת מצ׳יטה, ברגע שהיא נתפסת היא נכנסת למצב של ׳Freeze׳, אם מסיבה כלשהי הצ׳יטה לא עזבה אותה האיילה תצא מהקפאון, תברח וכשתגיע למקום בטוח היא תרעד ובכך תפרוק את האנרגיה העצורה שנתקעה בגוף. לנו כבני אדם גם קיים המנגנון הזה אבל בגלל חינוך, תרבות ושליטה חזקה של המיינד הגוף לא מסוגל או לא למד לפרוק את המתח שנתקע בגוף וכך הטראומה שבה וחוזרת, שבה ומשתחזרת.
העבודה של ה- Somatic Experience היא עדינה מאוד וכך גם יעילה. בעזרת חיבור לתחושות הגוף אנו מלמדים מחדש של המערכת להתחבר ליכולות הריפוי הטבעיות של הגוף ולפגוש את מטעני הכאב מתוך מקום של מסוגלות. הגוף פורק בהדרגה את הטראומות התקועות במערכת ולומד מחדש לווסת את עצמו ולשחרר אנרגיה תקועה.
העבודה עם ה- SE יעילה לכל סוגי הטראומות וגם לאנשים שאינם מגידירים עצמם כ׳טראומתיים׳ אך עדיין סובלים מחרדות, חוסר מנוחה, קשיים בשינה, בעיות בריאותיות, לופים מחשבתיים או התנהגותיים ועוד.
היופי בעבודה עם הגוף בעזרת ה׳התמקדות׳ וה-SE הוא שאיש אינו אומר לך מה נכון עבורך, איש אינו יודע יותר טוב ממך מה אתה מרגיש. איש אינו מנסה לפתור לך דבר. כל העבודה היא באפשרות לפגוש את עצמנו, על כל החלקים השונים שלנו, ללא שיפוטיות, לאפשר לאנרגיה תקועה ומשקעי עבר לעלות לפני השטח ובזמנם להשתחרר ולתנועה חדשה לקרות מעצמה.
כל סשן הוא הרפתקה חדשה חוויה חדשה ומסקרנת לתוך עצמנו.
